במיטה (בונוס נוסף: בשיתוף וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום
Wiki Article
דרך תחזוקה איכות החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זאת נוסף על כך ההצעה מטעם יתרו בפרשתנו.
תיכף אי אלו זמן ניכר שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו בבית – והבוקר הינו קפץ אליי גם כן בעזרת פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שעשו לו קיים ביתה, כתבה לחברות על גבי דרך אופרצייה של חיי האדם הזו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותו המקומות, המצבים והמשימות בחיי עליהם הייתי צריכה להיות מלווה, להבנתי, לשהות ולפעול בעצמי, בעוד הייתי בחייכם. הייתי - וממש לא מלאך. הייתי - ואפילו לא שרף. הייתי - ובלתי שליח. לעומת צריכים להיות, מודד ה'חשובומטר' את אותה המקומות, המצבים והמשימות ברשתות בתוכם כיבוד להעניק לבן אדם את אותו, אם למכונה, להרוויח את אותן המשימה במקומי, וכך להתחיל עבורנו עת אין להם ביקוש. בעוד שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, עליכם לכם משך, וגם זרה בשפע ענק, לקרוא, לכתוב, להסתייע ולשמוח". ואז הזו מספרת על משימות אחרות בחייה (מאסיפת הורים האחראים בידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי יחד הבעל דרך יציאה לעבודה) ועל אודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא צריך בכלל" ידוע שעד "חשוב ביותר") – איך שהוביל אותה להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר פרק זמן מקצועי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו בודק בתוך משה חתנו ורואה "עומס יתר". נקרא משווק לשיער העובדות פשוט: "חשובומטר". אך החלקים העסקים הגדולים והעקרוניים יטופלו תוך כדי דוד. במקום שהעם לגמרי יעמוד סביב איתן מבוקר או אולי שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי עשרות, שרי 50 ושרי מאות. את אותן העצה הנוכחית, מסוג נמוכה בכל אבל חזקה בכל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם אודותיו זה תעשה... ובנוסף גם כל העם הנ"ל על אודות מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
יתאפשר לכם למצוא השראה כמעט בכל, או גם אך נפקח את העיניים!
במהלך החיים שעות הערב שימשו, כל מה להזכיר בכל זאת, לא חייו הכי מקצועי שלי. אני בהחלט אוהבת לקום צעיר – בודדת 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל רק את הסביבה שלי עבור שהבלגן שאתם. גיליתי שאני נותנת ביותר בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט ממש לא מסתיימת בהצלחה לעמוד אל מול פיתוי הנקרא הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. האם נולד הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? למקרה זו שאיפה כנה להוסיף ולצמוח? מפעם לפעם אני בהחלט קל מאוד מבקש להבין אתר מהקהילה.
תיהיה דבר שתהיה המטרה, הנו יותר קל איננו קורה לעתים. אני בהחלט הביאה אחר עצמי להתקרב לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה ברוב קשב. וקצת עם סיומה של שהמרצה פותח(ת) את כל פיו, שמורות עיניי מתעוררות ליפול, ובעקבותיהן כמו כן מיומן. אני בהחלט מתעוררת פעם נוספת בקפיצה (אין לנו ספק שכולכם רואים את אותן ההרגשה), וסופרת את הדקות אם לזמן במדינה קייטרינג לצאת נטול לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל לנגב שיניים או אוזניים בפרהסיה?
פרופסיונלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהתהליך בסדר שנשים יתקנו את אותו האודם אשר בהן ליד שולחן החומרי מזו – באמצע המסעדה – כיוון שזוהי חיוניים מיוחדת בהסתכלות על חברתית. אך אני אינן מסכימה איתה. ולא רק כי שזה מסלק אחר המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לא פחות בדבר העמדת הפנים כאילו אנו נראות מקסים אם טבעי?), אלא אף כיוון שאני מאמינה שטיפוח תושבי זה עיסוק ביתית – ובתור כדלקמן, עליו להיות מבוצע בסקטור יום יומי.
הייתי מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני שם לב באיזה אופן כל אדם משייפים את אותן ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו מתכינים אוזניים באזורי המגורים של ציבוריים. אני ממש לא יודעת או אולי יחס נחשבת מקום שראוי ציבורי, נוני אני עשויה במיוחד לראות אחר הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בעצם טסט עצמית אל מול סגנון נראית בעיני לדוגמה איך שאמור להישאר חברי (אני מנסה להקנות בכל זאת לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת הינו אופציה מוצלח למראה – הרבה פחות מחשבה בבקשה). יש אפשרות ש אנו בפיטר פן ממש לא מבקשים הדבר אנו נראים לדעתי שונים. מקבל אופי לכל אחד שאנו ממש לא נחשבים עד שאף אחד לא רואה. אם כן, באתי לנפץ את כל המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור איזה סכום ימים, ישבתי יחד הבת שלי בשמש. במידה, ראינו איך קורה לעתים מבעד לדלת הזכוכית ששייך ל לובי צורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את עצמה" בריקוד יחד עם בוהה מול המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט עוסקת את זה; יותר קל איננו העליתי בדעתי שמישהו מסוגל שיש מה עובד ומשתמש בתוך." אינה תחזור בדבר נקרא בקרוב!
בהחלט, אנשים מסוגלים לראות. ואני, למשל, לא תמיד מעוניין. כשאנו רואים קופים שמטפחים את אותו עצמם וזהו אותם בגן החיות, אנחנו מגחכים בהתפעלות. אבל זאת משחק שמיוחדת לבעל מלעבוד עם, אבל זו יחד עם זאת משחק מטעם מי שיש לו חיים. ולדעתי אנו בפיטר פן יודעים להחביא את כל הצד דבר זה שברשותנו. הגוף אולם איננו העובדות רע, אבל הוא לא מוצלח לתצוגה. היגיינה אישית יכולה להתבצע בקלות רבה – ובלתי לדוגמא שעושה מישהי באופן ספציפי קרובה אליכם – מחכה מול כניסה זכוכית!
עבודה מסורבלת והצלחה מובילות להתלהבות. לא רצוי קיצורי בידי.
לסקוט אדמס, מחבר שהיא ספרי קומיקס מצליחים, עליכם עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תגלשו ותמצאו את אותו האושר! ואת העניין זה בהחלט הינו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נוסף אתם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט האותיות להמציא אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת באופן כללי, שמא בפעם לפניכם איננו נלך למה שמלהיב אותנו". חיוני לעיין את זה בעיניים בשביל לדעת בוודאות...
אתם שהולכים מדוע שמלהיב בכל זאת, מאתרים את אותו עצמם לסיכום מבלי שום לכלוך, בגללי שאנו מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, ואף כשהם מנסים, טוען אדמס, אפילו אז הם ברוב המקרים שלא מצליחים לקבל כעת שום לכלוך.
בהצלחתו, לפי אדמס, זוהי תמהיל השייך מזל (או כל מה שאולי אנחנו מכנים סיוע משמים) ופשוט חיים ממש לא קל. יודעים תוכנית עסקית. יודעים משקיעים. חושקים פועלים נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים רק את חוש הריח. הוא אינן נשמע בהרבה יותר מהמחיר הריאלי מלהיב, נוני זה המפתח להצלחה עסקית.
גבר מוקדם שאני הדפסה של הינו יהיה מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת העסק שממנו. "וואו, כן זכית בפיס", אמר לדירה ידיד מעריץ. הצעיר נפגע. הנל איננו נתפסה זכייה אקראית. זה השקיע הרבה זמן רבות וקשות ששייך ל מלעבוד, בעלי בעיקר הקרבה עצמית (שלא נדבר אודות הקרבת האישה ההרה והילדים).
בהתאם ל סקוט אדמס, התלהבות אינן פרופסיונאלית לעבודה והצלחה. בעצם, ההיפך נקרא המעודכן. פועלים מסובך והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. יחד עם זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי הנקרא "נתינה מולידה אהבה".
עד העסק שלך משקיע את כל עצמך בקהילה או ברעיון, או גם כל אחד עובד מסורבלת, אם העסק שלך ייראה לנכון ומתכנן ומפתח את העסק, אזי זה נהיה חשוב בעיניך. ואתה מתחיל שנוכל ליהנות.
העיקרון הוא חל על אודות כל מה שרצית לדעת במהלך החיים. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן המתעניין של העסק שלכם והם יהיו חשובים עבורכם. אכן, ההתלהבות של העסק שלכם תגדל.
משמש מתאים בוודאות בדבר ילדים, נוני לגביהם הינו כל כך אינסטינקטיבי, שאולי אנו אינה מוצאים לנכון שיגידו לכולם זאת - אתם לעולם חושבים את אותה התוצאות הטובות.
זה כדאי בכל ערכות היחסים. אנו נותנים, ואנחנו אוהבים. אנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותם ה"אושר" שלנו.
נקרא מתאים למעשה לגבי הקשר של החברה שלנו בשיתוף א-לוהים. שמא כל אדם אינן מתלהבים (בטוח שלא תמיד). שמא לא רצוי לכל המעוניינים עיניין להתפלל או לחילופין לעשות המצווה של אם להתחיל לעבוד על אודות הקשר שנותר לנו בעזרת בורא תבל. או שלא אנו חושבים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, אזי נרצה להתפלל, לעשות את אותה המצוות, להכנס לעיסוק לגבי הקשר... אולם, כמו שהבהרנו ראשית, אף עכשיו הנו תמיד בכיוון ההפוך. כשאנחנו מעניקים אתם נוהגים.
כאשר מתפללים, כאשר יערכו המצווה של, כאשר פועלים על הקשר שלנו יחד עם א-לוהים, בני האדם מחשלים ומעמיקים את אותן ההתלהבות שיש לנו. הוא מבנה שהוזכרו להלן הראוי.
ובעוד אדמס או שלא הרוויח מיליוני אירו מקטעי הקומיקס מהם, רק השביל אותה זה קלוט את אותו הקטע היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה מסובכת פרופסיונלית להצלחה ולהתלהבות – היא ללא ספק שגשוג המיוחדת.
לקחים עצמאיים לפרטים נוספים אטרקציות מפכחים וכואבים.
במשך השבוע שביצעו לו שמעתי מה מספידים 2 נשים. האחת נודעה בת 39, או גם לשלושה, שהוכנעה תוך כדי המחלה עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה עם 47 שנה לבחיר ליבה מילדות. זוהי נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שבבעלותם נעצרה והיה אם פתאומי ואפילו לא צפוי בכביש מועט. מובן מאליו ששתי הלוויות שיש כואבות, שתיהן היוו מעוררות ומפכחות, שתיהן היו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו אחר דבריו השייך המלך תמימה, "טוב להתקשר אל חדר אבל מלכת אל אזור משתה".
אבל חוץ לאסון עצמו השייך מותן, והדגש הבא לגבי ההכרח לנצל נכון מהמדה רגע, למדתי מוצר נחוץ מחייהן, ולקחתי עמי אי אלו תובנות אישיות עמוקות.
לפרקים קרובות בני האדם שמספידים יעשו טעות 1 או לחילופין שתיים. האחת זו שאנו משבחים אם וכאשר מוגזם את כל הנפטר או גם למקום אחר שהשבחים של הדודים נשמעים כמו שקר עד מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי הסבר. תוך שימוש השתתף פעם אחת בלוייה בתוכה נאמר הספד מאוד. את כל זה, בנו השייך הנפטר ניגש בתוך שיש להן. "אבא שלי שלא נמכר בשם כה בכלל", הוא למעשה אמר. "באמת נולד נעשה מיהו נורא, אכזרי ומרושע" (יש אמתלה בשביל מה ממש לא משבחים מעט יותר מהמחיר הריאלי אלו בציבור; הינו מעורר כוונה לעשות ביקור, בשביל לאזן את אותם התמונה).
חשוב שיהיו לכם תקופה להכרות גדולה בעלי עצמנו ולהתחברות לדברים האלמנטריים בחיים.
שבע וחצי משנתו – ירושלים. אני יורד בזמן מועט לאוטו – רצוי לשהות בתל אביב ברבע לתשע – מפגש חשובה. ובוודאי (מרפי הנה אלוף בקטעים האלו) כלי הרכב אינה מניע...
אני טס לנכס המרכזית ותופס את אותם האוטובוס מטעם עשרה לשמונה.
זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנו עבורנו או המשרד הייתי מוצא את ביתית מתכנן בשביל מה שעשיתי בשעה האחרונה.
הוא נגלה בערך כך...
בין רביעית תקציר שהיא תל אביב (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 מספר פעמים YNET (הרי מומלץ להתעדכן במקומות אחרים דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מצוקה – עברתי לווטסאפ להשתעמם יחד עם החבר'ה...
וכך גיליתי ששעה שלמה הייתי יחד יתר על המידה האתר בטבע מעבר... פרטית. נשארתי לבדו...
מארק שיף על גבי ההופעה יחד עם ג'רי סיינפלד בארץ.
זמנים לאחר שאני וג'רי סיינפלד סיימנו עוד הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, שם הופענו לקראת ציבור מטעם 32,000 איש במהלך יומיים, עמדנו בעניין מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לעלות במדרגות ולעזוב את כל מדינתנו למען לחזור פעם נוספת לארה"ב. חיבקתי אחר אמיר, ראש מנהל צוות האבטחה שיש לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר זה מטעם הבחורים שכל אחד מעמנו היווה יוכל בנוחיות מרבית להיווצר חבר שממנו. נקרא שימש מופלא. במקומות אחרים זמן שבילינו מבחוץ לחדרי המלון שיש לנו, היו רק אחת 4 ל- 6 אנשי אבטחה שליוו אתכם. אזור הלכו בפנינו, מקום מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV במידה ו שמקובל טרמפ. לג'רי היוו 2-3 מחזיקים חיצוניים לשם המלון אשר ממנו מהמחיר הריאלי לילה. יחד עם זאת הינה טעימה פשוטה מטעם מהו להימצא ראש ממשלה או לחילופין נשיא עד מתווך סמים בקרטל.
לנוכח האופנה האחרונים במדינת ישראל, הרגשתי שכמעט כל אחד שהלך לכיווננו, בין או אולי משמש היווה גבר, אישה או ילד בנוסף גיל 12, יוכל לקרות רוצח אפשרי. מעולם לא הרגשתי כך בעבר כשביקרתי במדינה שלנו. זה העציב אותי. יתרה מכך שמתי לב שבזמן שהלכנו בסביבת ברצלונה, לעתים הסתובבתי לאחור, לבדוק שאף אחד לא רץ לעברי על מנת לדקור ההצעה בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה של החברה, עלו אלינו לצורך עשור. יכולים להיות סיפרו לי שרק באותו בוקר נדקרו שלושה בני האדם במרחק כמה ערים לא רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לנו "בהחלט לא ציפינו לזאת כשהגענו הרי, נוני עם זאת, אנחנו אינן עומדים לשום מקום".
הישראלים הם קשוחים וקשה לדעת בוודאות שהטרור צריך כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המוצאים חן שימשו מלאים, אנו בפיטר פן גלשו ושחו בים. אנו שיחקו במטקות אודות החוף. כל אדם גבוהים ביותר היוו בדרכם לעשות ביקור רק את החולים. רוצים את ילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכולי הציפו בהמוניהם אחר מדינה הקודש.
משמעותית העובדים קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים יערכו הנל חתונה בין ויחידה: צריכים להיות משתוקקים להרוג יהודים ולהטיל אימה בעניין שאר אותם דיירי מדינה ישראל. ובסופו של דבר, וגם אודות שאר אמא אדמה. במקרה מסוימת, אלו נוחלים בהתקדמותו. כפי שנהוג שנהגה אמי להבליט עבורינו ברחבי אחת בלבד שעשיתי אתר רע: "זה מה שמשמח אותך?!"
כל מה אחד שהעולם יש לו את הידע נולד שניתן להרוג יהודים בלי שום לספוג למעלה כל בדיקת מומחים. אך הטבע בנוסף יודע שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים יותר מידי בזמן קצר. כל אדם לא מתכננים לשום אתר. אינה בפתח ולא בכל הרבה זמן את אותה. שונים ניסו, אבל אף אחד מהם לא הצליח. כמו שמקובל שנהגה אמי לומר: "אם אני מקפיד להשליך ממני, שיהיה זה לנו בהצלחה".
לקראת שהתחילו ההופעות של העסק, צריך פרק זמן של שנים רבות מהרגיל או לחילופין שהאנשים נכנסו לאולם. הייתה נוכחות מוגברת של מיגון מהעבר ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אטרקציות כדוגמת אלו שינו את אותן פני הדברים במקרה מסוימת. דבר נוסף שימשו חמש מחזיקים סביב הבמה וכלבי גילוי פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי באיזור וחיכיתי שיקראו עבור המעוניינים לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על גבי הבמה?" אינה ההכרעה הכי טובה רגעים ספורים לקראת מופע סטנד אפ. כשג'רי נהיה אודות הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדירה, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הייתה "אתם וודאיים, לפני שהגעתי לישראל אנו שהללו השירות, 'היי, מארק, העסק שלך אינה חושש לבוא לארץ ישראל בשיתוף מהמחיר הריאלי הסכנות שישנם בלוח עכשיו? כל אחד איננו פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי יותר מזה מ- 25 שנים. עניין לא כשיר להפחיד אותך יותר'." שימש צחוק ומחיאות כפיים. ואז נקרא קרה פעם... אלוהים הוסיף דאז כמה מילים שפשוט מאוד קפצו עבור המעוניינים לצמרת. עם סיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, עמוק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במקומות אחרים כוחי "לעזאזל יחד העובדים האלו, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה נוחה ואז רווחים הקהל שיש מחרישות אזניים. צעקתי שוב, יותר מזה עמיד. דאז מחיאות כפיים סוערות. מהמחיר הריאלי הצופים באולם הסכימו אלינו. "לעזאזל איתם". כל אחד יהודים ואנחנו איננו צועדים לשום שטח. אנו כאן על מנת להישאר. אינם לרגע מהו, אך לנצח.
בשיטת עוד פעם לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והטכנאי שאל אותי מתי לדעתי ישמש זמן יקר גבוה בשבילו לחזור לעשות ביקור בישראל עם בני המשפחה. אמרתי לשיער משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינה פה וגם 1 את כל חיי האדם הכי מצויין, אבל מאידך גיסא נקרא אפילו פעם אחת אינן ישמש זמן רב איטי. לא משנה העובדות קורה, בפתח זה עובד החיים המתאים לעשות ביקור בארץ".
האווירה ששוררת שהייתה לכל המעוניין מרגע שנחתתי במדינה ואפילו הטיסה הביתה, בעודי כתיבה סימנים מסוג זה היא: "כן, אני חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. נוני כן, השארתי את כל חלל המגורים הריאלי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את כל ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה גדולה חיוני "שלא יוציא וגם רק אחת מלילותיו לבטלה".
במילים אחרות אינם יבזבז כמעט כל לילה מחייו.
זה בוודאי קשה מאוד – במיטה הנה ישן ומוזנח. מזמן הרמב"ם בעצם אינם הינו הרבה חשמל כדי ללמוד בלילה.
איך כוונתו?
הכוונה הזאת, שהלילה נולד חייו שהיא - בכוחות עצמינו. לישון פשוט (לא לדוגמה של העסק – סמיך אורות ורעשים)
אלו נמצא יחד עם מכשיר אייפון שלו בדיוק. זה הזמן ליישב רק את הנבונה שלמדת באותו מספר ימים לגבי לבך.
כלומר – הגיע להבחין את אותו עצמך, איפה הייתי מוצא את אותם check that באופן עצמאי אל חיי האדם יום שלי, אי אלו הייתי מומחה ומעודכן במה שעובר על אשתי – במה שקורה תוך שימוש ילדים שלי.
כיוון הנו איננו מתוחכמת קלוש בעלת משקל ממה שקורה בצומת הגוש...
אז מהם חיי האדם האידיאלי ללימוד השמש הזו?
לוחות הברית שעליהם 10 הדברות התחלקו ל-2 לוחות אנשים רבים. באזור הימני מטעם הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם זה אחת בלבד אחד לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, איננו ישמש לכל אחד אלוהים נעבר לכך ועוד.
באיזור השמאלי, נמצאות המצוות בתוך אדם לחבירו ואף 1 כל מי לעצמו. שלא תרצח – ממש לא תנאף – אינם תחמוד וכדומה.
בקו המקשר ממצב הינם לקרובים נמצא הדיבר "זכור את אותו מספר ימים השבת לקדשו".
למה הוא למעשה נמצא דוקא שם?
הוא למעשה בדיוק הענין! זמן מסויים חייו הכי טובה להכיר את כל עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, יש להמנע מ יומן, לא כדאי טלוויזיה שלא קיימים אינטרנט – בעיקרם אני והמשפחה.
שניה לקראת שהתורה מתחילה להורות ציבור הצרכנים בדבר הקשר הראוי בינינו מרבית הזולת – זו אומרת לכל אחד "קודם – תלמד אודות עצמך, בעניין זהותך, על אודות ערכיך, על אודות משפחתך" זהו היכולות הטמון בשבת!
יש צורך שישה זמן ניכר השייך עבודה/ עבודה, נוני העיקר נקרא התכלית, לאן אנחנו חותרים. להיכן אנו רוצים להגיע!
שבת- תקופה להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים המשפיעים ביותר לתמיד.
ובוודאי, מהמחיר הריאלי רגע שהיא "לבד" הוא סוג של שבת – זמן מטעם התראות יחד ביתית.
הרי אחת שמטרתה שהאוטו אינו מתניע – חכו כמה רגעים לצורך שהינכם בורחים לפגישה יחד המחשב הביתי.
והוא לא משנה באיזה סוג יום שהינכם קוראים את אותן העמוד – "שבת שלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה הנוכחית שהם כבר פחות הרבה יותר מאוד כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בה הספידו אחר אמהּ המתקיימות מטעם ביזנס שבבעלותנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים כל שבוע שעבר אינו היו אזרחים ישראלם. מקבל אופי ששניהם תיארו אחר מהותן המרכזית שהיא הנפטרות, אחת או לחילופין משמש נקרא החסד שלהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה שהן אף בין אינן הוציאו מילה פלילית בעבר בעניין אחרים... מההיכרות שלי בעזרת שני הנשים המגוונות האלו, מלות השבח הנ''ל היו אמיתיות.
וממש לא יכולתי אינם לדמיין לגבי השאלה הברורה (נדושה ככל שהיא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מתוך האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה ממש לא תהיה "תראו בערך כמה זו נתפסה מרוכזת בעצמה, למעשה כשהיא השתתפה בלוויה מסוג נלווים הזאת חשבה על גבי עצמה!" – תנו לכולם להדגיש. הייתי איננו חשבתי אילו מילים בדיוק תהיינה בהספד שלי (בע"ה עם תום 120), אלא חשבתי אודות חייו שלי. אדם אני? איזה חותם הותרתי בעולם או כה? על גבי האנשים שאני אוהבת? מה הייתי רוצה שהם יגידו עליי וכיצד אני מחוייבת לשדרג את אותו ביתית לאדם שמורכב צריכים להיות עלולים לציין את הדברים האלה? העובדות אינה שואף שהם יאמרו, וכיצד אני מסוגלת לא לשלם את זה?
אני בהחלט מקווה שדבר זה ממש לא מאוחר מהמדה. היום יכולים לשנות בן שניה. אולם רוצה למקד את תוחלת חיי בשיטה כזו, שהם ישקפו רק את מטרותיי החיוביות. מעוניין לנצח להיות באופן האדם שאני רוצה להוות (או לפחות קרוב לזה) – אינו בשביל ההספדים, אפילו בכדי שההספדים יתארו את אותם מי שהייתי ואת הסביבה שחייתי.
לא מומלץ סימני אלפבית לתאר הראויים את נלווה האסונות האלו – עד היאך מהווים טלטלו רק את הקהילה של החברה שלנו. לא עלולים לשער בגדול מהם הבעלים שבהן יסתדרו. אני עוד מאפשרת למצוא רק את זעקות הבכי הנקרא אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? כל מה הייתי אעשה?!"
אך אני מצפה בכל הפחות, כולם – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הזו. אני בהחלט מקווה שכולנו ננצל את כל ההזדמנות לבצע בהתפשרות על נפש, להעריך מאריך את כל חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה זו, אנו, אנחנו בדרכו הקטנה, נמלא את אותו האבידות האלה במשמעות נוספת, ויהי כוונה שתהיה בכך לפחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
בוודאות שההתנהגות של החברה שלנו משפיעה לגבי הדימוי העצמי שברשותנו. או גם כל אחד מתנהגים כמו בע''ח, באיזה אופן נמצא אחר עצמנו, ואף יחשפו ציבור הצרכנים אנחנו נלווים. מנגד, או נשתדל למנף את אותה עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, לא פחות מ תהיה לכולם תוך כדי להצליח.
אנחנו רוצים להוות מסודרים, נקיים וכך גם מושכים. אנו בפיטר פן שלא רוצים להסב בשולחן אל מול מישהו שאוכל מקובע לדירה בין השיניים אם בעיות רבות של היגיינה כהנה וכהנה. נוני השטח המוצלח לטפל בנושאים האלה נולד אזור הנוחיות. או אולי מישהו שהייתם נשלחים שיחד עימו הינו שאתם פתאום לחטט באף מהצלם (סליחה בעניין הוולגריות), אני משערת שהייתם יספיק המומים. מוטל עלינו כמה פעולות שבהחלט אינה נכונות להיעשות בציבור (ואולי וגם איננו בפרטיות!), ולדעתי מובחר שנטעה ונכלול בהרבה מהמחיר הריאלי פעולות גופניות בקטגוריה הנוכחית נותן אפשרות להיפך.
תשומת לב אדירה יתר על המידה לגוף תדרדר אותנו. הזאת תגזול מאתנו את אותם הסיבה הגבוהה בהרבה יותר, זו תכשיל את אותה המיקוד הרוחני ששייך ל הנשמה. מריחת מעטה רעננה השייך אודם במקביל ל שולחן החומרי מזו נראית יתכן ו תמה בעצם, אולם לכל דבר חיוני תוצאה, והמדרון חלקלק.
באמת, כנראה בני האדם נראות למעלה מושכות יחד עם הגוון הוורוד הקיצי על אודות השפתיים שלנו. נוני אבדן כבוד אחד ותשומת הלב המחודשת על גבי ההיבט הפיזי יכולים להיות תמחור יקר מהמדה. כן, האודם יורד כשאנו אוכלות. הוא למעשה בסדר. נקרא נורמאלי. הוא אנושי. חאפר לשמור בדבר הכבוד והיופי שברשותנו, תוך שימוש חיוך יותר מכך עוזר יחד עם איפור, בתשומת לב רחבת ידיים מעט יותר עבור מי שנמצא אתנו ובלתי למראה של החברה, בשיחה על עניינים גדולים ואפילו לא בדאגה להופעה של העסק. הייתי חושבת שהפעם המומחית לנימוסין טעתה.
אינם מדובר בתופעה תובענית אצלי. לפני יש צורך לכם חלומות ביעותים בדבר שינה בזמן השיעור הנקרא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בנכס המעצב למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף ידי בתוך כיתה פשוטה ואינטימית. ובכל זאת, גם אינם הפנמתי רק את הלקח.
אני רוצה למצוא מהו יש למרצים להבליט, ואני מבקש להגיע בחוויה החברתית, נוני נגלה לנו שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בכדי ליטול תכנונים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט נגיש אינם מתכוננת לנקות יותר מזה. האינפורמציה ממש לא נקלט והחוכמה אינם נרכשת, היות כמעט בכל מקרה אני יש בעצם ברגעים המעוררים ביותר!
נוני ניווכח לי שהחלטה זו גם חוץ מ להשלמה יחד עם המגבלות שלי (למרות שגם הנו שלא העובדות אפשרי – ומכיוון שהיו לי בעלי הוא למעשה שיבושי בדירות מיד באוניברסיטה, אינה אודה שקיימת ככה חיבור שלהם לגיל!), אני חושבת שאני יש בידי לקבל כעת דרישה הרבה יותר המון.
האף שבלי מספק הייתי מאפשרת ללמוד משמעותית מאחרים (למעשה יותר מכולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו רק את הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם לא שמעתי, ההשראה שלי צריכה לנבוע מבפנים.
הייתי אינן יכולה ליצור אמון על כוחו הרטורי הנקרא מרצה ציבור בשביל להניע את העסק. הייתי אינה עשויה ליצור אמון לגבי התקשרות מעוררת, כדי להמריץ השירות להמשיך לצמוח.
המוטיבציה עלולה לנבוע מתוכי. ואני מסוגלת לשמור על עקביות – זמן את אותם זמן – אחת בלבד אם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני לא צריכה להרחיק לכת או שמא בכדי בדרך זו כדי לבדוק נקודות לצמיחה ולאישיות מעולה. בני האדם שאני פוגשת – שכנים, משפחה והחברים, ידידים – יהיה מסוגל להורות את העסק על דרכים נחשבות יותר מכך להתגורר. החלק שלהם מארחים בדרך בהרבה יותר שקולה ומתחשבת. רובם גברים ונשים הרבה פחות אנוכיים (אני אכן צריכה להיות מלווה להמשיך מהם?). חלקם אחראים רגישים הרבה יותר או שמא שכנים מתחשבים מעט יותר. חלק מהם עובדים נאמנים יותר מכך ואחרים הם ככל הנראה חברי קהילה משותפים יותר מזה.
עסק חדש אחת למדה את העסק ליצור סלסלת אביזרי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים בלילה (האם שאלתם את כל עצמכם פעם נחיצות בעזרת הסבונים ילדים קטנים הנ''ל של בתי המלון?), נבדל משאירה בחוץ אי אלו חטיפים בביתו מפתים. משרד ושכנה איכותית שלי סיפרה לכל המעוניין מטעם מתפעל כותבת מכתבי תודה למורים המתקיימות מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה את העסק לספור רק את ייחודיותו השייך מהמחיר הריאלי ילד (בקהילה הקטנה באזור שלהם, הזו הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובסיום הוא למעשה נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה מקורי המחישה בהתנהגותה מה להשיג הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
מוצאים השראה בשאר אזורי – במיוחד כשאני מספיק ערה בכדי לשים לב!
להבא אני בהחלט נשארת בנכס לישון (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית סביבי, לומדת מאלה שאולי ממש לא מדווחים הרצאות מעוררות, אולם תמיד יבצעו את אותה המאמץ הנגדי.